פלאפון – עורך דין לענייני תעבורה

אסור להשתמש בפלאפון בשעת נסיעה ברכב אלא באמצעות דיבורית. הדיבורית הינו מכשיר המקבע את הפלאפון כך שהשימוש בו נעשה מבלי שיש צורך להחזיק את הפלאפון ביד.

יש לציין כי הפסיקה קבעה כי השימוש במירס אסור וכמוהו כשימוש בפלאפון. לאחרונה שוטרי התעבורה קיבלו הנחייה חדשה שלא לאכוף עבירת תעבורה זו כאשר הנהג משוחח בפלאפון בשעה שהוא עוצר ברמזור.

עורך דין תעבורה – שומר על רישיונך לאורך כל הדרך

עו"ד תעבורה – דואג שלא תיסע בתחבורה הציבורית הצפופה והדחוסה.

עורך דין לתעבורה – המפתח שלך להצלחה במשפטי התעבורה השונים.

Posted in כללי | Leave a comment

תעבורה – פסק דין

פסק הדין מורכב מהכרעת הדין בה בית המשפט לתעבורה קובע אם הנאשם זכאי או אשם, ומגזר הדין במקרה של הרשעה כמובן.

בית המשפט לתעבורה ייתן את הכרעת הדין בתום ברור האשמה ובתוך חודש ימים מיום בו נשמעו או הוגשו סיכומיי הצדדים.

בית המשפט לתעבורה רשאי להרשיע נאשם בעבירת תעבורה שנתגלתה מעובדות שהוכחו בפניו במהלך המשפט גם אם עובדות אלו לא נטענו בכתב האישום ובלבד שלנאשם ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן.

עורך דין תעבורה, נהיגה בשכרות

Posted in כללי | Leave a comment

פרשת ממן

הואשם נהג כי נסע בשכרות, כאשר בבדיקת הנשיפה שנערכה לו נמצאה כמות של 490 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף.
הנאשם כפר במיוחס לו, וטען כי נבדק במכשיר הינשוף מייד לאחר שנעצר לביקורת. התביעה מצידה  טענה כי בכל מקרה לא היה כל צורך בהמתנה כי הנאשם עצמו הודה בשעת האירוע כי שתה שעתיים לפני הבדיקה, וכי גרסתו בפני בית המשפט כי שתה ממש לפני הבדיקה היא גרסה כבושה, לא אמינה ועומדת בסתירה לגרסתו הראשונית.
בית המשפט סבר כי "יש לשקול אפשרות לפיה נהג, החשוד ב נהיגה בשכרות, ינסה להרחיק עצמו מביצוע העבירה ועל כן נטייתו הראשונית תהיה למסור כי שתה מוקדם יותר".
בית המשפט אף הוסיף כי "על מנת לעמוד בדרישת הנוהל אין להסתמך אך ורק על גרסת נבדק לעניין מועד השתייה. על המפעיל לבדוק היטב ובקפדנות כי אין חשש לאפשרות בה הנאשם שתה סמוך לפני הבדיקה וכי חולף פרק זמן של 15 דקות לפחות עד שמתבצעת הבדיקה". בית המשפט התרשם כי קיים ספק רב אם התקיימה המתנה כנדרש טרם הבדיקה, ולכן זוכה הנאשם מחמת הספק.

עו"ד תעבורה

Posted in כללי | Leave a comment

תעבורה – שכרות – כמות האלכוהול המותרת

החוק קובע כי הנהיגה אסורה על נהג כאשר בגופו כמות אלכוהול הגבוהה מ- 240 מק"ג. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי בשל סטייה אפשרית של מכשיר הינשוף יש לרשום דוחות ולהעמיד נהגים למשפט תעבורה רק מכמות של 290 מק"ג.
כאשר הכמות המיוחסת לנהג היא גבולית או נמוכה קל יותר להגיע עם התביעה להסדר מקל, מצד שני ככל שכמות האלכוהול גבוהה יותר קשה יותר להגיע להסדר טיעון מקל. הכל כפוף כמובן לחומר הראיות שבתיק התעבורה.

עורך דין תעבורה – עוזר לך לשמור על רישיונך

Posted in כללי | Leave a comment

האם השוטרים צריכים להמתין טרם הבדיקה במכשיר הינשוף?

על פי נוהלי המכשיר ונוהלי המשטרה יש להמתין מעל 15 דקות טרם הבדיקה במכשיר הינשוף ובאותו פרק זמן יש לוודא כי הנבדק לא שתה או הקיא. ההיגיון שעומד מאחורי הוראה זו היא שהמדידה תשקף את כמות האלכוהול שבגופו של הנבדק ולא תושפע מכמות האלכוהול שבחלל הפה.
ההגנה יכולה לבדוק אם נשתמר כלל זה (אף לגרסת התביעה), כאשר תבדוק את פער הזמנים בין מועד העבירה ועצירת הרכב לבין השעה הרשומה על פלט בדיקת הנשיפה. במידה ומתברר כי לא הייתה המתנה כנדרש, הנאשם יכול להתחיל לחייך  -הוא בדרך להסדר מקל או אף לזיכויי.
יש לציין כי רוב הזיכויים מתקבלים עקב אי עמידה בנוהל זה שנהינו תנאי מהותי למהימנות הבדיקה.
1.    בפרשת ממן[4] – הואשם הנהג כי נסע בשעה 05:10 בגילופין, כאשר בבדיקת הנשיפה שנערכה לו נמצאה כמות של 490 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. מפלט בדיקת הנשיפה עלה כי הבדיקה נערכה בשעה 05:07 כלומר 3 דקות לפני שבכלל עוכב לבדיקה… . השוטר הסביר זאת בכך שהשעה המופיעה על גבי דוח ההזמנה למשפט הינה שעת מילוי הדוח ולא השעה בה הוא עוכב לבדיקה. בית המשפט סבר כי "אין ללמוד מראיות התביעה, ברמה שמעבר לספק סביר, מתי נעצר הנאשם וכמה זמן שהה לצד עד התביעה". אשר על כן, הנאשם זוכה מחמת הספק.
2.    בפרשת ביטון[5] – הואשם הנהג בנהיגה בשכרות על סמך בדיקת הנשיפה שנערכה לו. על פי פלט בדיקת הנשיפה הבדיקה בוצעה בשעה 02:50 בעוד שעת העבירה שיוחסה לנאשם הינה 02:50. בית המשפט החליט לזכות את הנאשם מחמת הספק "היות ואין ראיה ברורה ומעבר לספק סביר כי חלפו 15 דקות מתום השתייה ועד שנמסרה דגימת האוויר".
3.    בפרשת טייאר[6] – יוחסה לנהג שכרות ברמה של 415 מק"ג. שעת העבירה שיוחסה לנאשם הייתה 03:20, בעוד שמפלט בדיקת הינשוף עלה כי הבדיקה נעשתה כעבור 14 דקות בשעה – 03:24. בית המשפט התרשם כי השוטרים לא השגיחו כי במשך 15 דקות הנאשם לא שתה או לא הקיא, במיוחד לאור עדותו של השוטר שעצר את הנאשם אשר הודה כי בפרק זמן של ההמתנה הוא המשיך לעצור רכבים אחרים. אשר על כן, זוכה הנאשם מחמת הספק. התביעה הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי[7] שדחה אותו בקובעו כי "יש לדקדק בקיום נוהלי המשטרה לעניין הפעלת הינשוף".
4.    בפרשת חגאזי[8] – ניכר כי השוטר "התאהב" בשעה 00:58 ורשם שעה זו בכל המזכרים לפעולות שנערכו: לבדיקת המאפיינים, למועד עריכת דוח הפעולה, למועד עריכת דוח העיכוב ואף למועד עריכת בדיקת הנשיפה – למרות שזו נערכה לפי פלט המכשיר בשעה 02:20. בית המשפט זיכה את הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות לאור אי הדיוקים בעבודת השוטר שהיה עד יחיד במשפט מטעם התביעה.
עורך דין תעבורה

Posted in כללי | Leave a comment

תעבורה – שכרות – מה נחשב מבחינה משפטית כנהיגה ברכב?

כאשר אדם יושב בכיסא הנהג כאשר המנוע דולק מדובר בנהיגה, אפילו אם הרכב לא זז כלל ממקומו. לכן, אין כל טעם לכפור בנהיגת הרכב כאשר הנאשם מודה כי ישב בכיסא הנהג כאשר המנוע דולק.
בפרשת מועלם – כפר הנאשם בכך שנהג ברכב בעודו שיכור, אך הודה כי היה שיכור בעת האירוע. מחומר החקירה עלה כי הנאשם נמצא מוטל מחוץ לרכבו כאשר הוא שיכור כלוט. בחקירתו במשטרה הודה כי נהג נהיגה בשכרות, וכך גם עשה שעה שדיבר עם שוטרת הלבושה לבוש אזרחי שנשלחה לוודא כי הוא לא יחזור לנהוג, מבלי שהוא מודע לכך. המאשימה טענה כי הודאותיו של הנאשם, הנסיבות בהן נימצא ברכבו, ובדיקת הנשיפה שנערכה לו, שהצביעה על כמות של כמעט פי 6 מהמותר (1,415 מק"ג), מלמדות כי נהג בשכרות.
מנגד, טענה ההגנה כי הנאשם כלל לא נהג ברכב, אלא רק נכנס לרכב ונרדם בו.
בית המשפט קבע כי אין להודאותיו של הנאשם משקל של ממש מאחר והם נתנו כאשר הוא נמצא בגילופין. אך, בשל העובדה כי השוטרים מצאו אותו כאשר המנוע דלק, והעובדה כי הנאשם לא הכחיש זאת, וטען בחקירתו בבית המשפט כי "יכול להיות שהנעתי, אני לא אומר שלא", הגיע בית המשפט למסקנה כי הנאשם התניע את הרכב טרם נרדם בתוכו.
בית המשפט הרשיע את הנאשם במיוחס לו, לאחר שקבע כי "יש לראות בהנעת הרכב על ידי הנאשם, כשהיא לעצמה, כפועלת "נהיגה", האסורה במצב של שכרות".

רוצה לשמור על רישיונך? – כדאי לפנות לעורך דין תעבורה
הידע של עורך הדין שלך לתעבורה עשוי למנוע פסילת רישיונך

Posted in כללי | Leave a comment

תעבורה – נהיגה בשכרות -עיכוב נהגים

כאשר מדובר בבדיקה אקראית החוק מתיר לעכב נהגים עד חצי שעה בלבד. כאשר הבדיקה היא עקב חשד שהנהג שיכור ניתן לעכבו עד 3 שעות, כאשר הקצין הממונה רשאי להאריך את העיכוב ב- 3 שעות נוספות במידה והעיכוב קשור למספר רב של מעורבים ומנימוקים שיירשמו.
יש לציין כי פרק הזמן אותו הקצה המחוקק לעיכוב בשל בדיקה אקראית הוא אינו ריאלי שכן השוטרים צריכים להמתין עם הנבדק רבע שעה טרם הבדיקה עצמה וכן למלא מספר רב של דוחות הגוזלים זמן רב.
במידה והנהג עוכב מעבר למה שמתיר החוק, העיכוב הופך לבלתי חוקי.
בפרשת היימן- הוגש נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות לאור סירובו לעבור בדיקת שכרות. ההגנה טענה כי מאחר והוא עוכב כ- 10 שעות באופן בלתי חוקי הוא היה רשאי לסרב לבצע את הבדיקה מבלי שהדבר ייזקף לחובתו. בית המשפט סבר כי "הנאשם הוחזק על ידי המאשימה במשך שעות ארוכות, ללא כל בסיס חוקי ובנסיבות אלה, סירובו להיבדק מוגן  על ידי מחדליה של המאשימה". אשר על כן, זוכה הנאשם מהמיוחס לו.

עורך דין תעבורה – עוזר לך לשמור על רישיונך
לא מומלץ להתייצב למשפט תעבורה ללא עו"ד תעבורה

Posted in כללי | Leave a comment

שכורת – תעבורה – מהו "הנשיפון"?

הבדיקה ב"נשיפון" מספקת אינדיקציה ראשונית להימצאותו של אלכוהול בגופו של הנבדק. היא אינה מהווה ראיה העומדת בפני עצמה לכך שהנבדק שיכור, אך היא מאפשרת מעין אבחון ראשוני.
במידה וממצאי הבדיקה מצביעים על שכרות יופנה הנבדק לבדיקה במכשיר הינשוף. יתרונן של בדיקות אלה טמון בכך שהן זולות יחסית, מהירות ולא פולשניות.
משטרת ישראל משתמשת בשקית נשיפון חד פעמית לה מוצמדת מבחנה כימית שמשנה את צבעה במקרה בו נעבר סף אלכוהול מוגדר. כיום נעשה שימוש הולך וגובר במד אלקטרוני בו מתקבלת תוצאה של "עבר" או "נכשל", כאשר ניתן לעשות שימוש חוזר במכשיר.

עורך דין לתעבורה מבטיח את זכויותיך במשפט התעבורה
עורך דין תעבורה עשוי להביא לעונש מקל

נהיגה בשכרות

Posted in כללי | Leave a comment

תעבורה – המשמעות המשפטית של הסירוב לבדיקת שכרות

השוטר מצידו צריך להסביר את ההליך ואת המשמעות המשפטית של הסירוב אך גם צריך לוודא כי
הנבדק הבין את הדברים לאשורם.
בפרשת טל – הואשם הנהג כי נסע ברכבו בעודו שיכור וזאת על סמך סירובו לבצע בדיקת דם לגילוי סמים. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי הוא נתבקש לבצע את הבדיקה לאחר תאונה בה פגע בעמוד רמזור בצומת הרחובות בירנית – חיים בר לב בת"א.
הנאשם טען להגנתו כי במצב בו הוא היה נתון הוא כלל לא הבין את דרישת השוטר (אלא ראה רק כוכבים). מאחר והשוטר עצמו העיד כי הנאשם קיבל מכה בראש עקב התאונה וכי היה מבולבל – קיבל בית המשפט את טענת ההגנה וזיכה את הנאשם מחמת הספק.

לעיתים הנבדק אינו דובר השפה העברית ולכן יש צורך במתורגמן שיתרגם לו את דברי ההסבר בדבר מהות הבדיקה והמשמעות המשפטית לסירוב לערוך אותה. במקרה כזה על השוטרים לערוך מזכר בו יצויינו שמו ופרטיו של מי ששימש כמתורגמן כדי שיכולו לזמנו לעדות במידה והנאשם יכפור באשמה. עמד על כך בית המשפט לתעבורה בת"א בפרשת בייקדו, באופן הבא:
אם הנהג אינו דובר עברית, כי אז ההסבר צריך להינתן לו בשפה המובנת לו ועל השוטר הנעזר
במתורגמן, לערוך על כך מזכר/דו"ח פעולה ובו יפורטו שמותיהם ופרטיהם, של מי ששמשו כמתורגמנים,
כדי שניתן לזמנם לבית המשפט למתן עדות. שאם לא כן, המזכר או דו"ח הפעולה, אינם יותר מאשר
עדות שמיעה".

עורך דין תעבורה – המומחה שלך במשפט התעבורה
לא מתייצבים למשפט תעבורה ללא ייצוג של עו"ד תעבורה

נהיגה בשכרות

Posted in כללי | Leave a comment

האם הסירוב יכול להיות מוצדק בנסיבות מסויימות?

הסירוב לעבור בדיקת שכרות יכול לעיתים (רחוקות) להיות מוצדק. כך למשל, בפרשת פוזנר – קבע בית המשפט המחוזי כי סירובו של הנהג לעבור בדיקה נוספת, לאחר שנבדק במכשיר נשיפון שאינו חוקי (שנקנה באופן אישי על ידי מתנדבים ללא אישור המשטרה) הוא מוצדק בנסיבות העניין.
בפרשת אוחיון – זוכה הנאשם לאור התנהגות השוטרים כלפיו. הנהג שהתנגד לעיכובו נכבל והובל לתחנת המשטרה, שם נערך לו חיפוש תוך כדי הפשטתו. הנאשם סרב לערוך בדיקת שכרות לפני שיאפשרו לו לדבר עם עורך דינו.
בית המשפט סבר כי "התנהגות הנאשם בתחנת המשטרה יתכן בהחלט כי נבעה מהתנהגות השוטרים כלפיו בשטח ובתחנה עצמה בכך שכבלו אותו, השפילו אותו ובצעו עליו חיפוש בהפשטה, למרות שעל פניו לא היה בסיס לכך, אלא יצאו מתוך הנחה שלכל עצור ומעוכב ניתן לבצע חיפוש בהפשטה. סביר להניח כי לאחר התנהגות מעין זו של השוטרים, הנאשם יסרב לשתף פעולה בהמשך ההליך".

נהיגה בשכרות, עורך דין תעבורה

Posted in כללי | Leave a comment