בלוג עורך דין תעבורה

בשעה 02:30 לפנות בוקר של יום שבת, נעצר ליד צומת סגולה בפתח תקווה נהג שרמת האלכוהול שלו הייתה 390 מק"ג בליטר אוויר נשוף. מתחקורו התברר כי הנהג הינו עורך דין. רישיונו נפסל מנהלית לחודש וגם רכבו הושבת, אך ניתנה לו האפשרות להפקיד את הרכב במגרשת המשטרתי ביום ראשון, בתנאי שנהג אחר ינהג את הרכב במקומו. בשלב מאוחר יותר איתרו השוטרים את אותו הרכב עצמו בתנועה, ועצרו את הנהג לבדיקה. התברר כי עורך הדין אכן הזמין חבר שינהג במקומו, אך האחרון היה שיכור אף יותר ממנו (630 מק"ג). כמובן שגם רישיונו של החבר הנאמן נפסל לחודש, אך הפעם המשטרה לא לקחה סיכון והרכב נגרר למגרש האחסנה על ידי גרר משטרתי. שני החברים הטובים זומנו למשפט. מעניין איזה עורך דין ייצג את החבר?.

הסטודנטית למשפטים השתכרה ואיבדה רישיונה
שוטרים שהיו במחסום לבדיקת נהיגה בשכרות בביש 410 לכיוון רחובות, הורו לרכב שהגיע למקום לעצור בצד הדרך. נהגת הרכב בחרה במקום זאת להאיץ ולברוח מהמקום. לאחר שהרכב נעצר, כמה קילומטרים רחוק יותר מהמחסום, התברר כי מדובר בנהגת צעירה בת 24, סטודנטית למשפטים. בדיקת השכרות הראתה כי היא נהגה בשכרות גבוהה (860 מק"ג). בשימוע שנערך לה במקום, הנהגת הצעירה טענה כי אין זה חוקי שרישיונה ייפסל והיא בטוחה בדבריה שכן רק לפני כמה ימים קיבלה ציון 97 במבחן בדיני ראיות. כנראה שבכול זאת כדאי שהסטודנטית  המצטיינת תשנן את החומר לקראת משפטה (במיוחד בנושא – טיעונים לעונש).

עורך דין תעבורה

בפרשת עוזרי טענה ההגנה כי לא מתבצע כיול למדידת נפח הנשיפה. כל זאת כאשר במכשיר הישראלי קיים רק חיישן אחד למדידת נפח, בניגוד למכשירים אחרים בהם קיימים שני חיישנים (זרימה ולחץ). לכך על פי הטענה נוצרות שתי בעיות: אי דיוק התוצאה שכן התוצאה היא ביחס לנפח נמדד. טעות בקביעת נפח תוביל לטעויות במדידה, כיוון שאחוז האלכוהול נמדד ביחס לליטר אויר נשוף. במידה וישנה טעות במידת הנפח של ליטר, אזי אחוז האלכוהול לא נמדד ביחס למידת הליטר אלא למידה אחרת – שגויה.

הבעיה השנייה היא לקבל את טענת הכשלת הנשיפה על ידי הנאשם בהעדר כיול של בדיקת נפח הגז. כאשר אין בקרה על איכות הנתון של נפח נשיפה אזי פסילת נשיפה על סמך הודעת המכשיר על "נפח נשיפה לא מספיק" והקביעה כי הנאשם סירב לבצע נשיפה הינה בעייתית משום שלמעשה לא ידוע בוודאות הנדרשת בפלילים אם המכשיר מדייק במדידת נפח הנשיפה.

לגבי הטענה של אי דיוק התוצאות – בית המשפט לתעבורה קיבל את עמדת מומחה התביעה כי אין זה משנה איזה כמות ננשפה. המכשיר מבצע חישוב ריכוז האלכוהול ביחס לאותם 150 מ"ל שהצטברו בתא המדידה ובצנרת ולא ביחס לכל נפח האוויר שזרם דרכו. בית המשפט קבע שאין חשיבות לכיול הנפח לצורך הדיוק במדידה.

לגבי הטענה של הכשלת הבדיקה – בית המשפט לתעבורה קבע כי ישנה חשיבות רבה לראות מהי מידת נפח הנשיפה של הבדיקה שלא צלחה כדי לבדוק אם הנאשם הכשיל אותה במכוון. כיום רישום זה מתבצע רק לאחר שלוש נשיפות בהן נפח הנשיפה בלתי מספיק וניתן נתון הנפח של הנשיפה האחרונה בלבד.

בית המשפט קבע כי ראוי שימצא רישום בפלט של מידת הנפח שנמדדה כבר מהנשיפה הראשונה וזאת כדי לאפשר במקרים גבוליים לזכות נאשם מחמת הספק.

כמו כן, קבע בית המשפט לתעבורה כי אין כל פסול בכך שלמכשיר הינשוף הישראלי יש רק חיישן זרימה ואין לו חיישן נפח. חיישן הזרימה מבצע בעקיפין בדיקת כיול לנפח ואין צורך בחיישן נפח נוסף.

עורך דין תעבורה מגן על רישיונך במשפט התעבורה.

נהיגה בשכרות

דיני תעבורה – הפעלת הינשוף מתבצעת לאחר שמתקבלת הודעה על צג המכשיר כי המכשיר מוכן לפעולה.
תקנות התעבורה מציבות שני תנאים בהם יש לעמוד כדי שבדיקת הנשיפה תהיה מהימנה.

התנאי הראשון:
יש לערוך בדיקה כפולה של ריכוז האלכוהול בדוגמת האוויר הנשוף של הנבדק.
כלומר, בדיקת נשיפה בעצם מורכבת משתי נשיפות שעבורן יש תוצאות ריכוז. תוצאת הבדיקה מחושבת על פי הערך הנמוך מבין שתי הנשיפות (ולא לפי הממוצע של שתיהן).
כל נשיפה יכולה להכיל עד שלושה ניסיונות לבדיקה, כאשר באחד מהניסיונות צריכה להתקבל תוצאת ריכוז.
כלומר בדיקת נשיפה, יכולה לכלול מקסימום 6 ניסיונות נשיפה, כאשר שתיים מתוכן צריכות להניב תוצאה – אחרת המדידה תיפסל.
המכשיר ישר מזהה אם הבדיקה עברה בהצלחה, בעודו מציין במפורש בפלט כי "הבדיקה תקינה".

התנאי השני – ההפרש בין המדידות לא יעלה על 10%.

קיבלת זימון למשפט תעבורה – פנה לעו"ד תעבורה

בתיק ת 4844/07  הנהגת הואשמה בעבירה של נהיגה בשכרות שנלמדה מעובדת סירובה לבצע בדיקת שכרות. הנאשמת כפרה במיוחס לה וטענה כי אומנם תחילה סירבה להיבדק, אך לאחר כ-10 דקות ביקשה מהשוטר שהתחיל לרשום לה דו"ח בגין נהיגה בשכרות, שיערוך לה בדיקת שכרות. לגרסת התביעה סירבה הנאשמת להיבדק ואף מאוחר יותר לא הביעה את הסכמתה לכך. בית המשפט שוכנע מתוך העדויות והראיות בתיק כי כעבור פרק זמן של 10-20 דקות לערך מרגע עצירתה, התרצתה הנאשמת והביעה את הסכמתה לביצוע הבדיקה. כעת דן בית המשפט בשאלה האם הסכמה מאוחרת מתקנת את הפגם של הסירוב הראשוני ומחייבת את השוטר לערוך בדיקת שכרות. בית המשפט סבר כי "הואיל ומדובר בבדיקה אשר הסירוב לה יוצר חזקת שיכורת שבצידה ענישה מחמירה במיוחד, הנטייה צריכה להיות לאפשר את ביצוע הבדיקה ולתת לחשוד הזדמנות להפריך את החזקה הקבועה בחוק, וזאת כאשר החשוד חוזר בו מסירובו ומסכים לבצע את הבדיקה בתוך זמן סביר וכאשר קיימת אפשרות לערוך את הבדיקה".

לדעת בית המשפט השלב בו הסכימה הנאשמת לבצע את הבדיקה היה במילא בגבול פרק הזמן אותו היה על השוטר להמתין לפני ביצוע בדיקת הנשיפה לפי נוהלי המשטרה, ולכן השוטר היה צריך לערוך לנאשמת בדיקת שכרות אפילו אם הוא כבר התחיל למלא לה דו"ח (לא חבל על הנייר..). אשר על כן, קבע בית המשפט כי אין המדובר כלל בסירוב, ובסופו של דבר הנאשמת זוכתה.

עורך דין תעבורה – מציל מפסילות

בתיק תעבורה 5695/06 מ"י נגד תאמת ברהוף הואשם הנהג בעבירת תעבורה של נהיגה בשכרות בכמות של 530 מק"ג. הנאשם לא הכחיש כי שתה באותו ערב משקאות חריפים וכי לא היה כשיר כלל לנהיגה. אולם, טען כי הוא לא זה שנהג ברכב , אלא חברו, וכי השוטר שעיכב אותו לתחנת המשטרה כלל לא ראה אותו נוהג. אין עוררין כי הנאשם וחבריו נעצרו ע"י שוטרי מג"ב במחסום בפינת הרחובות מונבז והנביאים בירושלים. רק לאחר שנעצרו הגיע אליהם השוטר,  שלטענתו היה ברכב מאחוריהם. מעדותו של השוטר עולה כי בעת שעיכב את הנאשם הייתה עימו שוטרת אולם פרטיה של השוטרת לא מצוינים בשום מסמך שהונח בפני בית המשפט לתעבורה. רק לאחר שההגנה ביקשה מבית המשפט לתעבורה לאתר את השוטרת  – היא הובאה לעדות,  בה ציינה כי היא אינה זוכרת את האירוע. לדעת בית המשפט לתעבורה"העובדה שאין השוטרת זוכרת את המקרה למרות שהייתה אז שוטרת צעירה בנוסף על כך שלא רשמה אף דו"ח פעולה מגדילה את הספקות לגבי ההשתלשלות המדויקת של האירועים".

מאחר וגם לא  צויינו שמותיהם של  שוטרי מג"ב שעצרו תחילה את הנאשם, ולאור העובדה שמדובר בעדות יחידה – זוכה הנאשם מחמת הספק.

עורך דין תעבורה – מגן על רישיונך